מימון הפרויקט 

מימון הפרויקט

 הבעיה – לעתים קרובות צריך הרבה כסף

 

בדרך כלל יזמים צריכים לצורך קידום הפרויקט סכום השקעה ראשוני של כאלפי דולרים מחברים או משפחה. לאחר שהם חווים הצלחה ראשונית והרשת החברתית שהקימו צוברת הצלחה ופופולאריות – הם מקבלים השקעה של מאות אלפי דולרים ממשקיע חיצוני, והשאר – היסטוריה. אבל במידה ואין לכם חבר שיכול לספק לכם את הסכום הראשוני, ואף אחד לא השקיע ברעיון שלכם בשלב ראשוני – מדובר בבעיה שצריך לפתור. אז מאיפה תביאו את הכסף? יש הרבה ערוצים ובניהם:

חממות, קרנות, אנג'לים, מימון המונים ואם אתם רוצים לשמור על האקוויטי שלכם ו/או אולי אתם נכשלים לגייס ממשקיעים, ניתן לחשוב בשלב זה על מקור הלוואה חוץ-בנקאית , שתיתן לכם למעשה "טווח נשימה" עבור החודשים הראשונים של התהליך, עד שהרעיון שלכם יתפתח ותשיגו השקעה אחרת – גדולה יותר. בכל מקרה – יש כל מיני פתרונות מימון שיסייעו  לכם להגשים את חלומותיכם, ואסור לפחד מהם.

השפעת הרשתות החברתיות על העולם בו אנו חיים היום היא דרמטית. כמעט בכל תחום שתעלו על דעתכם ניכרות טביעות האצבע של הרשת – החל מצריכה ועד לאהבה, וכל מה שבאמצע. בשנים האחרונות לרשתות החברתיות נהייתה השפעה גם על הפוליטיקה. אולם, אחד התחומים המעניינים ביותר עבור יזמים הוא היכולת לגייס מימון מהציבור באמצעות הרשת לטובת קידום מיזמים טכנולוגיים. לא מדובר רק על פלטפורמות מימון המונים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו- קיימת שורה ארוכה מאוד של אתרים שמציעים מימון המוני, שחלקם מתמקדים ספציפית ביוזמות טכנולוגיות. 

מימון המונים כל הזמן תופס תאוצה ומשתכלל. לפי חוק שעבר בסנאט האמריקאי בשנת 2012, נסללה הדרך להפעלת מימון המונים שמבוססת על מניות. כלומר, החוק הזה מאפשר לחברות סטארטאפ לגייס השקעות מהציבור הרחב בתמורה למניות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. מדינות נוספות, לדוגמא בריטניה, הצטרפו למגמה זו וכתוצאה מכך התחילו לקום פלטפורמות, שמאפשרות למשקיעים החדשים להשקיע בסטארטאפים בתמורה למניות. חשוב לציין שגם סטארטאפים ישראלים יכולים לגייס השקעות בארה”ב לפי חוק זה.

הרציונל הוא שבפני האזרח הממוצע – שעד עכשיו הסתפק בהשקעות בפיקדונות בנק, קרנות נאמנות, אגרות חוב, וכדומה – נפתחה כעת האפשרות להשקיע בסטארטאפים ולהצטרף לקבוצת משקיעים שעד לא מזמן הייתה "מועדון סגור" ומצומצם. משקיעים חדשים כאלה יכולים עכשיו להשקיע חלק מכספם הפנוי במיזמי היי-טק וליהנות מפוטנציאל תשואה גבוה מאוד, במיוחד בעידן של ריביות בנקאיות אפסיות, כמו גם ממעורבות עסקית בחברות שעוסקות בתחומי עניין שקרובים לליבו.

מימון המונים במיזמי היי-טק מתאים מאוד לשלבים הראשונים של מיזם, כאשר היקף ההון הדרוש הוא לא גבוה, והציבור יכול להשתתף במיזמי היי-טק שונים. הציבור יכול גם לבנות פורטפוליו של השקעות במספר פרויקטים שונים, וכך לפזר את ההון, להקטין את הסיכון ולהגדיל סיכוי שהצלחה של מיזם כלשהו תצדיק את ההשקעה גם במיזמים הכושלים.

ומה קורה כאן בישראל?

נכון להיום יש בישראל שני מודלים מרכזיים של מימון המוני שמתאימים ליזמי היי-טק. הראשון מביניהם מבוסס על עקרון של Crowd Funding בצורתו הנפוצה. במסגרתו היזם למעשה מציע את המוצר או השירות עבורו הוא מבקש מימון, ואם הוא מגיע לסכום המטרה של הגיוס הוא מקבל את המימון, כשציבור המשקיעים זוכה לקבל את המוצר או השירות.

מודל מימון זה מבוסס למעשה על העיקרון הפשוט של “שלם היום – קבל מחר”, כלומר קבל את המוצר כאשר הוא יהיה מוכן, כשמחיר ההשקעה מבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק של אותו המוצר באותה עת. הסכומים שמגויסים במודל זה אינם גדולים ונעים מכמה מאות אלפים של דולרים ועד למיליוני דולרים.

מודל שני שקיים וזמין בארץ ליזמים דרך הרשת הוא מימון באמצעות הלוואה, מה שמכונה “Peer to Peer Lending”. במודל מסוג זה, הדומה להלוואה רגילה, היזם מתחייב להחזיר את ההלוואה שקיבל בפרק זמן מסוים ובריבית ידועה. הלוואות הן אינן אפיק מימוני חדש. החידוש במודל זה הוא שהן זמינות היום דרך הרשת בפלטפורמות כמו  הישראלית.

חשוב להבין שמימון המון אינו שולל גיוס הון המשך מקרנות הון סיכון ומאנג’לים. להפך, לא פעם החשיפה ברשת מביאה להתעניינות מצד גורמי השקעה במיזם.

חובה להגן על המיזם

אחד הנושאים הקריטיים שצריך להביא בחשבון לפני שחושפים את המיזם החדש ברשת הוא הצורך להגן על זכויות הקניין הרוחני של היזמים במוצר או בשירות.

על מנת להשיג מימון - היזם צריך לחשוף את ההמצאה שלו במסגרת קמפיין מימון המוני וזאת על מנת לשכנע את ההמון להשקיע. במידה וההמצאה היא כשירת פטנט והיזם עוד לא השלים את תהליך הגשת הבקשה באופן מסודר, עצם הגילוי על ההמצאה עלול לפעול לרעת המיזם ובתנאים מסוימים אף לגרום לכך שהיזם לא יוכל לרשום את הפטנט בעתיד עקב פרסום קודם. לכן, מומלץ ליזמים ששוקלים קמפיין של מימון המונים ואשר מאמינים שיש בידם המצאה כשירת פטנט, לפנות לייעוץ אצל עורך פטנטים המתמחה בתחום לפני התחלתו של קמפיין וזאת על מנת לוודא, כי הקמפיין עצמו לא יגרום נזק לעתיד המיזם באופן שיעלה על תועלת הגיוס.

חוכמת ההמונים

גיוס הון על-ידי מימון ההמון אינו נקי מבעיות. אם הגיוס נכשל - אזי הכישלון הוא מאוד ציבורי. אחרי הכל, קמפיין מימון המונים הוא בעל נראות גבוהה וחובה לקחת בחשבון תרחישים של אי הצלחה בגיוס ההון, או כישלון בהבאת המוצר לשוק. התוצאות של כשלון כזה עלולות להיות לא פשוטות.

עם זאת, אני מאמין גדול ב”חוכמת ההמונים” ולפיכך בעיני הפנייה לגיוס מימון באמצעות הרשת מסייעת לא רק בהשגת המימון כלשעצמו, אלא גם בקבלת חיווי מראש האם לטכנולוגיה יש סיכוי בשוק והרי זו “שאלת מיליון הדולר” בזירה הטכנולוגית. רק טכנולוגיה שזוכה לאמון הציבור תזכה למימון ובדרך זו היזם יכול לחסוך לעצמו התחבטויות נפש קשות האם המוצר יצליח או לא וזאת בטרם השקיע את כספו ואת כספם של אחרים במיזם.

יאיר טק - פיתוח, תכנון, רכש, ייצור
facebook